גמרא
פירוש
תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרָבָא אאֵלּוּ לְחַטָּאתִי וְהַשְּׁאָר לִשְׁאָר נְזִירוּתִי דְּמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח וְהַשְּׁאָר יָבִיא חֶצְיוֹ לְעוֹלָה וְחֶצְיוֹ לִשְׁלָמִים וּמוֹעֲלִין בְּכוּלָּן וְאֵין מוֹעֲלִין בְּמִקְצָתָן.
באֵלּוּ לְעוֹלָתִי וְהַשְּׁאָר לִשְׁאָר נְזִירוּתִי דְּמֵי עוֹלָה יָבִיאוּ עוֹלָה וּמוֹעֲלִין בָּהֶן וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה וּמוֹעֲלִין בְּכוּלָּן וְאֵין מוֹעֲלִין בְּמִקְצָתָן.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
והשאר לשאר נזירותי – דמי חטאת ילכו לים המלח. ובמת איירי ובתוס׳ תני בהדיא ומת: ומועלין בכולן ואין מועלין במקצתן – לי נראה לאו דוקא בכולן אלא ברובן: והשאר לנדבה – דדמי חטאת מעורבין בהן: ומועלין בכולן – משום דמי חטאת ואין מועלין במקצתן דאין מעילה בדמי שלמים: לא שנו אלא מעות – הא דאמר ר״י הלכה הוא בנזי׳ דיפלו לנדבה היינו דוקא במעות או בדבר העומד לימכר לאלתר במעות אבל בהמה לא. שאם הפרישה בהמה בין א׳ בין ג׳ ואמר אלו לקרבנות נזירותי לא אמרי׳ אם מת או היפר דיפלו לנדבה. אלא הוי כחטאת מפורשת שנתערבה בעולה ושלמי׳ דימותו ואם דמים ילכו לים המלח. דלא נתקבל הלכה אלא למעות [או] בדבר העומד לימכר לאלתר במעות. לא שנו אלא תמימה לא שנו דבהמה א). הוי׳ כמפורשת אלא תמימה לא מיירי בבהמות הראויות לקרבנות נזיר כגון כבש וכבשה ואיל. דא״כ היכי בעי רב שימי בר אשי לפלוגי בהא ולמימר דבהמה לא הוי׳ כמפורשת דהא מילתא דפשיטא היא. דא״א להיות בהם תערובת דכבשה על כרחיך חטאת היה וכבש עולה ואיל שלמים כדקאמר רשב״ג בסמוך הפריש ג׳ בהמות ולא פירש הראוי לחטאת תקרב חטאת. אלא מיירי בבהמה שאינה ראויה לקרבנות נזיר כגון ג׳ פרים או פר א׳ דכיון שאינה עומדת לימכר לאלתר שצריך לרעות עד שתסתאב כרבנן דר״ש דאמרי׳ בפ׳ ואלו קדשים המפריש נקבה לאשם תרעה עד שתסתאב וכו׳ ר״ש אומר דתמכר בלא מום לא הוי כמעות והוי כמפורש׳ שנתערבה וכי מת או הפר לא תמות. אבל בעלת מום הוי׳ כמעות משום דעומדת לימכר מיד. והאי טעמא שייך לר״י דאית ליה הלכה היא בנזיר דאומר דוקא במעות נתקבלה ההלכה או בדבר העומד לימכר לאלתר במעות. ולר״ל דיליף לה מקרא איכא לפרושי בה טעמא דחיישי׳ שמא באריכות הזמן פירש אלו דמים לחטאת. וא״א שיקריבו מהם עולה הלכך ילכו לים המלח: אבל נסכא לא – לא הויא כסתומה לפי שאין מוכרים אותה במעות אלא לוקחים ממנה בהמה לפי [שאין] שומתה ידועה ולא דמיה למעות. ולר״ל אינה נמכרת מיד עד שיחקרו לידע שומתה וצריך שהות ואיכא למיחש שמא פי׳ מחצית׳ או שלישיתה לדמי חטאת: אפי׳ נסכא הוה כמעות משום דמוכרי׳ אותה לאלתר במעות או משום דהיא עצמה כמעות כיון שקונין בה ולר״ל נמי אין צריך שהות במכירתה אבל סואר של קורות לא קבוצת קורות שקנה קורות לבנין ונמלך למוכרן אינו מוכרן לאלתר עד שיזדמן לו אדם שצריך לבנות ויקנם ביוקר או יחליפו לו בדבר אחר: מאי טעמא דרבנן הנהו אמוראי דאמרי מעות ולא בהמה ולא נסכא ולא סואר של קורות א״כ מעות גמירי ולא דבר אחר אלא מעתה מעות ולא עופות כלומר המפריש קן לחובתו ולא פירש איזו לעולה ואיזו לחטאת כדא׳ לעיל מי שהיה מחוייב חטאת ואמר הרי עלי עולה והפריש מעות ואמר אלו לחובתי רצה להביא בהם חטאת לא יביא עולה לא יביא משום דחשבינן להו כמפורש ואין ידוע למה הכא נמי כיון דחשביתו לכל דבר מפורש חוץ ממעות. א״כ כשהפריש קן לחובתו הוי כמפורש. ואין הדבר ידוע ולא יוכלו הבעלים או הכהן לבררם שמא ישנה מעולה לחטאת ואם מת ימותו ולא אמרי׳ יקרבו עולות כדין סתומי׳ דאמרי׳ לעיל תנא נזיר וחייבי קינין דדמי ליה ואע״ג דאמרי׳ אין מקייצין בעופות היינו שלא יקחו עולת העוף משופר נדבה. אבל אם העוף קדוש כבר מקיצין בו והכי אמרי׳ ט׳ טרף בקלפי. אלא הא דאמר רב חסדא אין הקינין מתפרשות וכו׳. ואמאי והא מעות גמירי ולא דבר אחר וכיון שהפרישו הבעלים ולא פירשו הוי כמפורש שנתערבו והיאך נתפרשו בעשיית הכהן אלא ש״מ כהן יכול לבררם כדכתיב ולקח ועשה אלמא עופות כסתומים. וה״ה נמי בהמה ונסכא וסואר של קורות ואם מת או הפר לה בעלה יפלו לנדבה. ולר״ל פרי׳ הכי כי היכי דאמר בבהמה ונסכא וסואר של קורות משום דרגיל לשהותם חיישי׳ שמא פירש. ה״נ במפריש לחטאת או לעולה מסתבר נמי למיחש שמא פירש ואם מצת ימותו ולא אמר יפלו לנדבה וכן כל קן סתום לא יוכל להתברר עוד. אלא הא דאמר רב חסדא אין הקינין וכו׳ כדפי׳. אלא שמע מיניה דלא חיישינן לשמא בירר וכן נמי בבהמה ונסכא וסואר. וקשה אדפריך מדרבנן לפרוך מכמה משניות דתנן בהן קן סתומה. אלמא דמתבררי׳ אח״כ אע״פ שהפריש סתומים וכ״ת כגון שהבעלים אומרים שלא בררו א״כ הא דרב חסדא נמי נוקי הכי:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush